יש מאכלים שלא צריכים הרבה כדי לעורר זיכרון, ריח או רגע של עצירה. שוקולד הוא בדיוק כזה: הקליק הקטן של שבירת קובייה, הריח שמתפשט בבית, והתחושה כשהוא נמס לאט בפה. לרגל יום השוקולד הבינלאומי, שחל היום (7.7), ורוניקה מייזלר, דיאטנית קלינית בשיטת NLP ויועצת לחברת הרבלייף, מסבירה למה דווקא השוקולד המריר תופס מקום מיוחד גם בעולם הטעם וגם בהרגלי האכילה המודעת.
עוד לפני שהפך לממתק עטוף באריזה, השוקולד היה חלק מתרבות עתיקה. לדבריה של מייזלר: "עוד לפני שהפך לפינוק עטוף באריזה אלגנטית, השוקולד היה סמל של כוח, תשוקה ומשמעות. פולי הקקאו הגיעו מדרום ומרכז אמריקה, שם תרבויות המאיה והאצטקים שתו משקה מריר, מוקצף ומתובל, כחלק מטקסים רוחניים וחברתיים. במשך מאות שנים, שוקולד לא היה ממתק, הוא היה חוויה. רק במאה ה־19 הוא עבר מהכוס לאריזה, והתחיל הסיפור המוכר לנו היום".
אבל מעבר להיסטוריה, שוקולד הוא גם חוויה רגשית וחושית. עבור רבים הוא מסמל רגע קטן של נחמה בסוף יום, עצירה משותפת או פינוק איכותי שאוכלים לאט. דווקא כאן נכנס היתרון של השוקולד המריר: הוא פחות מתוק, עמוק יותר בטעם, ולעיתים מעודד אכילה איטית ומודעת יותר.
מייזלר מסבירה כי שוקולד מריר מכיל אחוז גבוה יותר של קקאו ופחות סוכר. לדבריה: "המרירות העדינה שלו מעודדת אכילה איטית, קשובה, כזו שלא ממהרת לשום מקום. פחות מתוק, יותר עומק. בקקאו איכותי נמצאים פלבנולים, תרכובות טבעיות שנחקרו בהקשר של כלי דם, זרימה ואיזון. לצד רכיבים כמו תאוברומין וקפאין טבעי, נוצר שילוב שיכול לתרום לערנות קלה ותחושת חיוניות ו-well being עדין".
אחד הדברים המעניינים בשוקולד מריר הוא דווקא הדרך שבה אוכלים אותו. לא בכמות גדולה ולא במהירות, אלא בכמה קוביות בודדות, רצוי אחרי ארוחה, בלי הסחות ועם תשומת לב לטעם. לפי מייזלר, הקסם האמיתי לא נמצא רק בשוקולד עצמו, אלא גם בדרך שבה בוחרים לאכול אותו: בנוכחות, באיכות ובמינון שמכבד את הגוף.
מייזלר מציגה גם כמה עובדות מפתיעות על שוקולד מריר: בקקאו החומר הדומיננטי הוא תאוברומין ולא קפאין, ולכן הוא עשוי ליצור תחושת ערנות רגועה ועדינה יותר. המרירות מגיעה ממוצקי הקקאו, שבהם נמצאים גם הפלבנולים. בנוסף, חמאת הקקאו נמסה סביב טמפרטורת הגוף, ולכן השוקולד "נעלם" בפה ויוצר חוויה חושית חזקה.
עוד היא מציינת כי דווקא בגלל ששוקולד מריר פחות מתוק, הוא עשוי לעודד שליטה טובה יותר באכילה. כמה קוביות יכולות להספיק כדי לספק את החשק, בניגוד לשוקולד חלב שמעודד לא פעם המשך אכילה. גם ההשפעה על מצב הרוח קשורה לא רק לקקאו עצמו, אלא לשילוב שבין הטעם, הריח וההפסקה המודעת.
בין אם ליד כוס קפה, אחרי סעודת שבת או כרגע קטן של פינוק באמצע היום, שוקולד מריר מזכיר שלפעמים דווקא מעט יכול להספיק. כמה קוביות איכותיות, אכילה איטית ובחירה מודעת, וזה כל הסיפור.